ביקורות

שבילי אהבה בתמונות ושירה

אורה עשהאל ברשימת ראיון עם לאה טרן עם הופעת הספר: "אהבה היא שיחתי"

״ספר שיריה החדש של האמנית הרב תחומית לאה טרן "אהבה היא שיחתי" (2009, הוצאת צבעונים), מכיל ארבעה שערים: הלוואי אוכל תמיד לאהוב, היה לנו ערב ביתי, לשוטט ובצומת לעצור, גם שיר יכול להיות מותג. בספר איור אחד, בשחור לבן, בסופו, מעשה ידי המחברת. האיור תנועתי ובו – למרות שליטת הצבע השחור – צמיחה והרמוניה אופטימית.

כאשר אני לוקחת לידי ספר שירה חדש אני רוצה שיעורר בי סקרנות מרגע ראשון, מחפשת מקוריות ומקווה שלא יאכזב אותי אחרי קריאת השירים הראשונים…״

אהבה היא שיחתי

ביקורת מאת: נהוראי מ' שטרית

ספר שירים חדש של לאה טרן, הוצאה לאור  "צבעונים", 2009.

״ספרה החדש, החמישי של המשוררת לאה טרן מדבר על אהבה, אולי רק על אהבה ואין פלא שהיא העניקה לו את השם  'אהבה היא שיחתי', על משקל הפסוק המקראי בתהלים קי"ט:  "מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי", שמופיע בעמוד ההקדשה להוריה ז"ל, של המשוררת.

אקדים לומר על חובבי השירה וקוראי השירה בכלל, שאם הם אינם מגיעים לשירים מסוג זה של לאה טרן, ויש הרבה כמוה, כדי לקרוא בהם, הם מפסידים הרבה מאוד וחבל, להם ולמחברת…״

האהבה היא שיחה אינטימית​

ביקורת מאת: הרצל חקק

עיון בספר שיריה החדש של לאה טרן – ״אהבה היא שיחתי״, הוצאת צבעונים, 96 עמודים, 2009

״בימים אלה יצא לאור ספר שירה חדש, ספר שירה חמישי של לאה טרן, ומדובר בספר מיוחד שנותן כבוד לשירה כשיח אנושי, כדרך לתקשורת מילולית ורוחנית. השם אומר הכול "אהבה היא שיחתי". על דרך הכתוב בתהילים:"מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי".

כך למשל בשיר "אינטימיות" – אנו נסחפים אחר האהבה כמחוז אבוד שבו שני הצדדים מוותרים על ה"אני" והם נאחזים זה בזה, ללא בית, ללא מבצר פרטי – והמשוררת מסיימת במלים המתארים את הקשר הקדוש הנרקם…״

ארוחת בוקר על הקילמנג׳רו

ביקורת מאת: משה גרנות

על ״אהבה היא שיחתי״, אסופת שיריה של לאה טרן, הוצאת צבעונים, 96 עמודים, 2009

״אני מודה שספיקות כאלו מילאו את ליבי לפני שהתחלתי לקרוא את האסופה הנ"ל של לאה טרן, ואני מודה בדיעבד שנחלתי אכזבה נעימה. נכון, השירים כתובים בשורות קצרות מאוד, וללא פיסוק, ולרוב ב"חרוז לבן" (יש גם חרוז חלקי – עמ' 7, 9) – ואין בכך כדי לחרוג מתלם המודרנה, אך בתוכני השירים יש בהחלט סטייה מדרך המלך. ומהי דרך המלך היום בכתיבתן של יוצרות מובילות? – דרך המלך היא דרך המלכה, זו הרואה בעצם קיומם של הגברים מפגע ומכשול לקידומה של היצירה הנשית. הקו הזה מובל על ידי ענת גוב, יהודית קציר, שולמית גלבוע, דורית זילברמן ואחרות. יצירות ספרותיות, בהן מושא האהבה, המשיכה והתשוקה הגופנית הוא גבר  – הן ממש נדירות, אם לא מדובר בספרות הומוסקסואלית. היום זה בון-טון לתאר את הגבר כסרח עודף, שכל יתרונו-חסרונו הוא בכוחו הפיזי. רחשי לב חמים מצד יוצרת כלפי מושא אהבתה נתפסים כאנכרוניסטיים…״

כותבת בדידות, אומרת אהבה

ביקורת מאת: יוסף כהן אלרן

על ״אהבה היא שיחתי״, אסופת שיריה של לאה טרן, הוצאת צבעונים, 96 עמודים, 2009

״בקריאה ראשונה השירים נעימים ויפים וכמעט קלילים, לכאורה. בקריאה נוספת הדברים מתפרשים, הרבדים נגלים ואז מבצבץ עומקם. זוהי שירה שיש בה צניעות, אבל בלהט הפנימי שלה זורמת ללא פסיקים וללא נקודות משורה לשורה ומשיר לשיר, רוצה להישפך, גולשת ומודעת למטען הסמוי הרב ששקוע בה. ועל-אף שגברת טרן כותבת על בדידות ועל תשוקה ותסכולים, הרי היא יודעת לברור בין כל אלה ולדבר על אהבה. זאת בחירתה הטובה. זאת השיחה אותה היא משוחחת, גם אם ייתכן שיותר מפעם אחת היא עומדת בהתרסה מול העולם ושחה את הדברים לעצמה…״